למציאת ספר השתמשו בחלונית 'חיפוש מוצר'      איסוף עצמי באריאל ללא תשלום      לבדיקה לגבי ספרים שלא נמצאים באתר פנו אלינו באחת מהדרכים הבאות: למייל [email protected] בטלפון 073-72-71-252 או הודעה בואצאפ 050-72-71-205     
ילקוט מעם לועז על התורה מנוקד במבצע!!! ילקוט מעם לועז על התורה מנוקד במבצע!!!
₪729 בלבד
התנ"ך המבואר סט חומש על התורה התנ
₪370 בלבד
מסילת ישרים השלם לרמח"ל סדר ויכוח וסדר פרקים מסילת ישרים השלם לרמח
₪75 בלבד
 
   סל הקניות     ההזמנות שלי     אודותינו     תקנון     שרות לקוחות     שאלות נפוצות     מאמרים תורניים     מומלצים 
הרשמה החשבון שלי
 חדש על המדף  מחזורים לחגים  ספרי קודש לילדים  חסידות  קודש כללי
  גמרא ומשנה   זוגיות   קבלה   לפי הוצאות   לפי רבנים
  חסידות   חינוך   ספרי ילדים   ספרי קריאה   ירושלים
  סיפורי צדיקים   ספרי קודש מהודרים   מחשבת ישראל(אמונה)   תפילה   חבד
  ידיעת הארץ   ברסלב   תנ"ך ופרשת השבוע   מזכרות לאירועים   חגים
  ספרי הלכה   שואה   ספרים בצרפתית French   ספרי פסיכולוגיה   ספרי בישול
  מדרש רבה   ספרי יסוד לבית היהודי   ספרי קודש - כללי   שבת   תשמישי קדושה
  ציורים - הרב רכל   דיסקים לילדים   מוסר   רבי מכר   משחקים
  English Books
073-72-71-252 
לקופה 
 
חיפוש מוצר
מכירות לוהטות
הליכות התנאים
הליכות התנאים
16 ₪
מידע נוסף
ותתפלל חנה תחינות תפיל
ותתפלל חנה תחינות תפילות ובקשות לכל עת
16 ₪
מידע נוסף
סיפורי תנאים ואמוראים
סיפורי תנאים ואמוראים על פי מדרשי חז
18 ₪
מידע נוסף
מסילת ישרים להרמח"ל
מסילת ישרים להרמח
20 ₪
מידע נוסף
סידור שיח תפילה כיס כר
סידור שיח תפילה כיס כריכה קשה
20 ₪
מידע נוסף
סדור עת רצון למינציה כ
סדור עת רצון למינציה כחול כריכה רכה מק
20 ₪
מידע נוסף
אורחות צדיקים
אורחות צדיקים
22 ₪
מידע נוסף
סדור תפילת הלב בלימניצ
סדור תפילת הלב בלימניציה - לילדי הגן
25 ₪
מידע נוסף
במטבח של סבתא נחמה
במטבח של סבתא נחמה
25 ₪
מידע נוסף
קומיקסבא - כל כרך
קומיקסבא - כל כרך
25 ₪
מידע נוסף
הצטרפות למועדון לקוחות
  הסר הוסף
הלכות לפסח

 

בית המקדש- 'האמנם'?!

יש לשאול. משה ירד ממחרת יום הכיפורים והורה על התרומה למלאכת המשכן.

ספר שמות פרק ל"ה

(א) וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לַעֲשׂת אֹתָם:

(ד) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לֵאמֹר:

(ה) קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַידֹוָד כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְדֹוָד זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת...

היה זה ממחרת יום הכיפורים של השנה השנייה כפי שכותב רש"י:

רש"י על שמות פרק ל"ה פסוק א'

(א) ויקהל משה - למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר

בצלאל ואהליאב עם מתנדבים במלאכם אנשים ונשים עבדו בקדחתנות , בצוותים מקבילים והצליחו לסיים את כל המלאכה תוך 70 יום עד כ"ה כסלו. ואז הם מביאים אל משה את כל החלקים:

ספר שמות פרק ל"ט

(לב) וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד אֶת משֶׁה כֵּן עָשׂוּ:

(לג) וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל משֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בְּרִיחָו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו:

... (מב) כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד אֶת משֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה:

(מג) וַיַּרְא משֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה:

ודאי מה הם ציפו? שמיד תרד שכינה. אך לא. מה שקורה הוא שמשה מברך אותם. גם רש"י בפירושו על הפסוק מתייחס להשראת השכינה:

רש"י על שמות פרק ל"ט פסוק מ"ג

(מג) ויברך אותם משה. אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם (תהלים צ) ויהי נועם ה' אלהינו עלינו וגו' והוא אחד מי"א מזמורים שבתפלה למשה:

כלומר, גם משה רבנו מאוד רוצה שתשרה שכינה. אך יש עיכוב. הם ממתינים עוד 3 חודשים כפי שמתאר המדרש:

פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה ו

 'ותשלם כל המלאכה' זה שאמר הכתוב מה (רבו) [גדלו] מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך (תהלים צ"ב ו'), …מהו מאד עמקו מחשבותיך אמר רבי חנינא בעשרים וחמשה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחד בניסן….

למה יש עיכוב?

ההמתנה הזו בסוף הטרידה מאוד את העם שהוא כל כך התאמץ והזדרז ובסוף הכל מתעכב "סתם"? וכך מתאר המדרש את התסכול:

מדרש תנחומא פקודי פרק יא

בשעה שבא משה ואמר לישראל 'קחו מאתכם תרומה' שמחו שמחה גדולה [גם שמחה של תיקון חטא העגל] והביאו הנדבה בשמחה ובזריזות, ..שהיו דוחקין זה על זה ...לשני בקרים הביאו הכל וכן כתיב 'והמלאכה היתה דים וגו' ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא' להודיעך כמה נזדרזו ישראל במלאכת המשכן. לאחר שני ימים בקשו חכמי לב להביא את נדבתם ולא יכלו שכבר נאמר ויצו משה וגו' ...ואח"כ החזיקו במלאכת המשכן בצלאל ואהליאב בעבודתן וחכמי לב בעבודתן שנאמר ויעשו כל חכם לב וגו' וכן הנשים טוו את התכלת ..כיון שגמרו מלאכת המשכן היו יושבין ומצפין אימתי תבא שכינה ותשרה בו והיו מצטערין הכל מפני שלא שרתה שכינה עליו מה עשו הלכו להם אצל חכמי לב אמרו להן ומה אתם יושבין העמידו אתם את המשכן ותשרה שכינה בינותינו.

היו מבקשין להעמידו ולא היו יודעין ולא יכולין להעמידו וכשהן חושבין להעמידו הוא נופל

מיד הלכו להם אצל בצלאל ואהליאב אמרו להם בואו אתם והעמידו המשכן שאתם עשיתם אותו שמא על ידכם ראוי לעמוד.

מיד התחילו להעמידו ולא יכלו התחילו מסיחין ומרננין ואומרים ראו מה עשה לנו בן עמרם שהוציא את ממונינו במשכן הזה והכניס אותנו לכל הטורח הזה ואמר לנו כי הקב"ה יורד מן העליונים ושורה בתוך יריעות עזים.. ...ולפי שהיה משה מיצר העלים הקב"ה מהם ולא היו יכולין להעמידו כיון שהטיחו פניהם מכל מקום ולא היו יכולין להעמידו נכנסו כל ישראל אצל משה אמרו משה רבינו כל מה שאמרת לנו עשינו וכל מה שצויתנו ליתן ולהוציא נתננו הכל והרי כל המלאכה לפניך, שמא חסרנו שום דבר או ויתרנו על כל מה שאמרת לנו? ראה הכל לפניך והיו מראין לו כל דבר ודבר..אמרו לו לא כך וכך אמרת לנו לעשות? אמר להם הן.  אמרו לו ואם כן למה אינו עומד שהרי כבר נצטערו בצלאל ואהליאב וכל חכמי לב להעמידו ולא היו יכולין? והיה משה מיצר על דבר זה, עד שאמר לו הקב"ה למשה ...לפיכך לא יכלו אותן חכמים להעמידו בשבילך כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד שוב אינו עומד לעולם ואיני כותב לו הקמה אלא על ידך..וכן הוא אומר וידבר ה' אל משה ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד אמר משה רבש"ע איני יודע להעמידו אמר ליה עסוק בידיך ואתה מראה להעמידו והוא עומד מאליו ואני כותב עליך שאתה הקימותו שנאמר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן ומי העמידו משה שנאמר ויקם משה את המשכן.

אמר רבי חייא בר יוסף כל שבעת ימי המלואים היה משה מפרקו ומעמידו ב' פעמים בכל יום שנאמר תקים הוקם רבי חנינא אומר שלשה פעמים שנאמר תקים הוקם ויקם ומנין שהיו מראין לו כל דבר ודבר שנאמר ויביאו את המשכן אל משה.

העם מתוסכל. גם החכמים לא מצליחים. ואפילו משה לא מצליח ללא עזרת ה' ואחר כך מתאמן ומפרק כל יום פעמיים או שלוש להראות את הכהנים והלויים. למה כל העיכובים הללו?

כמו כן, יש לשאול גם על בנית המקדש הראשון שבנה שלמה הוא עובד בזריזות משך 7 שנים כפי שמתואר בספר מלכים:

ספר מלכים א פרק ו

(לז) בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְדֹוָד בְּיֶרַח זִו:

(לח) וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו \{מִשְׁפָּטָיו\} וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים:

רק אחר כך הוא בונה את ביתו המלכותי בנחת אך את בית ה' בנה בזריזות גדולה

ספר מלכים א פרק ז

(א) וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְכַל אֶת כָּל בֵּיתוֹ:

 

רש"י מלכים א פרק ז פסוק א

(א) ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה - שבמלאכת גבוה נזדרז, ובשלו נתעצל, ובשבחו סיפר הכתוב:

והנה הבית מסתיים בירח בול הוא חשון , אך החנוכה שלו והתחלת השימוש מתעכבת:

ספר מלכים א פרק ח

(א) אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְדֹוָד מֵעִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן:(ב) וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי

אך למה לא שורה בו שכינה? למה חנוכתו מתעכבת עוד 11 חודש עד חודש האיתנים הוא חודש תשרי? ודאי מאת ה' הייתה זו אך למה העיכוב הרי כל הזריזות כדי לזרז את העבודה במקדש?

נשוב אל המשכן: גם אחר שנקבע זמן והוא ראש חודש ניסן שוב עיכוב של הכנות מרובות 7 ימים – ימי המילואים עם קרבנות מיוחדים ועם עמל גדול של משה כל יום לבנות ולפרק את המשכן:

ספר במדבר פרק ז

(א) וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם:

 

רש"י על במדבר פרק ז פסוק א

 ביום כלות משה להקים - ולא נאמר ביום הקים מלמד שכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמידו ומפרקו ובאותו היום העמידו ולא פרקו לכך נאמר ביום כלות משה להקים אותו היום כלו הקמותיו וראש חודש ניסן היה (גיטין ס) בשני נשרפה הפרה בשלישי הזו הזיה ראשונה ובשביעי גלחו:

עולה השאלה, מדוע משה בונה וסותר את המשכן 7 ימים?

אבן עזרא על שמות פרק מ פסוק ב

הוצרכו לומר כי בשלשה ועשרים יום לאדר הקים משה את המשכן והנה יום תחלת המלואים היה משה סותרו ובונהו להרגיל הכהנים

כדי להשיב  על הנ"ל יש להבין את הפלא העצום שבעצם בנית בית לה'. שלמה עמד על הפלא הזה שאנו עושים בית לה'. והאם נצליח?

ספר מלכים א פרק ח

(יב) אָז אָמַר שְׁלֹמֹה יְדֹוָד אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל:

(יג) בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים:

(כז) כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתי

כל עוד שיש לעם טרוניות, יש כאן מחשבה אנושית שאנו מורידים את השכינה. כך לא תרד אש ולא שכינה.  דרושה ענוה גדולה להבין שלא כן אלא רק ברצות ה' תרד שכינה.

אם הייתה יורדת שכינה מיד כשישראל היו בונים הרי הייתה הבנה מוטעית שאנו בכוחנו ובמעשינו הורדנו את הקדושה. והרי, כל חטא העגל היה רצון אנושי לחשוב שיש דרך על פי הבנתנו בלבד לעשות נחת רוח למקום ולהוריד קדושה.

הלימוד שעלינו להסיק מהדברים הוא שאחרי העגל צריך להיות קיצוני וחד משמעי. לא אנו מורידים שכינה, על פי הבנתנו אלא הכל הוא מאיתו יתברך. לכן, לא עזרו הטרוניות כי הכעס מראה על גאווה הסבורה שהכל תלוי בנו. הם ראו אחר כך שגם לאהרן הצדיק זה קשה, והוא נכנס אל משה ומרגיש מצוקה.

מתי כן יורדת האש? אחר ענוה גדולה של התבטלות:

ספר ויקרא פרק ט

(כג) וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד יְדֹוָד אֶל כָּל הָעָם:

(כד) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְדֹוָד וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם:

 

רש"י על ויקרא פרק ט פסוק כג

(כג) ויבא משה ואהרן וגו' - כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל היה מצטער ואמר יודע אני שכועס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל אמר לו למשה משה אחי כך עשית לי שנכנסתי ונתביישתי מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל:

ורק אחר התפילה הגדולה מעומק הלב והתבטלות  אל ה' יורדת אש. הם קלטו את הענווה הדרושה והם כורעים ומשתחווים כי יש בבנין המשכן והשראת השכינה חיבור של אינסופי וסופי ומי יכול ? וכך השראת השכינה ובעצם כל החיים שלנו מתנהלים בצורה זו. 'אם ה' לא יבנה שוא עמלו בוניו בו'. אך, אם ה' כן יבנה בית הרי יש מקום להשתדלות שלנו ולא  אומרים ששווא עמלו עומליו.

לכן, אחר כל ההכנות יש עיכובים ללמדנו שיש כאן עניין נשגב ועם כל המעשים אנו צריכים לשאת עינינו למרום ולייחל לחסדו. אנו יודעים על אנשים צדיקים שכל חייהם ציפו לקדושה שתחול עליהם נבואה ולא זכו הנה כך כתוב על ברוך בן נריה תלמידו של ירמיהו:

האם כל מי שמכשיר עצמו לנבואה אכן יזכה לה?

היו הרבה בני נביאים בישראל שהכשירו עצמם לזכות אליה אך לא תמיד עלה המבוקש בידם.

ירמיהו פרק מה

(א)  הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל ברוך בן נריה (ב)  כה אמר ידוד אלהי ישראל עליך ברוך:

(ג)  אמרת אוי נא לי כי יסף ידוד יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי:

 

רש"י ירמיהו פרק מה

(ג) ומנוחה לא מצאתי - לא שרתה עלי שכינה להנבא כמו ותנח עליהם הרוח (במדבר י"א) מה נשתניתי מתלמידי הנביאים יהושע שימש את משה נחה עליו רוח הקודש אלישע שימש את אליהו נחה עליו רוח הקודש אני מה נשתניתי:

קדושה אינה תלויה רק בנו במעשינו. זו השתדלות ואחר כך ה' הטוב בעיניו יעשה. וכך בניית בית בישראל, בחתונה של בן עם בת לא אנו הבונים אלא אנו עושים מעט מן המעט אלא ה' עושה ובונה את הבית. רק בהכרה זו אנו מורידים שכינה מתוך ענווה גדולה.

יהי רצון  שאף אנו נצא לחרות אמיתית מכל השיעבודים האישיים והלאומיים, ושנזכה עוד השנה לגאולה שלמה כמו שהבטיחונו חכמינו, בניסן נגאלו ובניסן  ניגאל, אמן.

 

 

© הרב יאיר הילר כל הזכויות שמורות

 אשמח לתגובות הערות והארות, יאיר הילר: [email protected]

 
חזרה לכל הכתבות 
Copyright © ספרי קודש ספריית עם ישראל: ספרי קודש, מוזיקה יהודית, ספרים, דיסקים,ספרי קודש בזול,ספרי קודש זולועוד.
קניה מאובטחת
בניית אתרים  |   חנות וירטואלית  |