למציאת ספר השתמשו בחלונית 'חיפוש מוצר'      איסוף עצמי באריאל ללא תשלום      לבדיקה לגבי ספרים שלא נמצאים באתר פנו אלינו באחת מהדרכים הבאות: למייל [email protected] בטלפון 073-72-71-252 או הודעה בואצאפ 050-72-71-205     
במערכה הציבורית במערכה הציבורית
₪65 בלבד
מבוא לקבלה מבוא לקבלה
₪62 בלבד
ילד האור ילד האור
₪54 בלבד
 
   סל הקניות     ההזמנות שלי     אודותינו     תקנון     שרות לקוחות     שאלות נפוצות     מאמרים תורניים     מומלצים 
הרשמה החשבון שלי
 חדש על המדף  מחזורים לחגים  ספרי קודש לילדים  חסידות  קודש כללי
  גמרא ומשנה   זוגיות   קבלה   לפי הוצאות   לפי רבנים
  חסידות   חינוך   ספרי ילדים   ספרי קריאה   ירושלים
  סיפורי צדיקים   ספרי קודש מהודרים   מחשבת ישראל(אמונה)   תפילה   חבד
  ידיעת הארץ   ברסלב   תנ"ך ופרשת השבוע   מזכרות לאירועים   חגים
  ספרי הלכה   שואה   ספרים בצרפתית French   ספרי פסיכולוגיה   ספרי בישול
  מדרש רבה   ספרי יסוד לבית היהודי   ספרי קודש - כללי   שבת   תשמישי קדושה
  ציורים - הרב רכל   דיסקים לילדים   מוסר   רבי מכר   משחקים
  English Books
073-72-71-252 
לקופה 
 
חיפוש מוצר
מכירות לוהטות
הליכות התנאים
הליכות התנאים
16 ₪
מידע נוסף
ותתפלל חנה תחינות תפיל
ותתפלל חנה תחינות תפילות ובקשות לכל עת
16 ₪
מידע נוסף
סיפורי תנאים ואמוראים
סיפורי תנאים ואמוראים על פי מדרשי חז
18 ₪
מידע נוסף
מסילת ישרים להרמח"ל
מסילת ישרים להרמח
20 ₪
מידע נוסף
סידור שיח תפילה כיס כר
סידור שיח תפילה כיס כריכה קשה
20 ₪
מידע נוסף
סדור עת רצון למינציה כ
סדור עת רצון למינציה כחול כריכה רכה מק
20 ₪
מידע נוסף
אורחות צדיקים
אורחות צדיקים
22 ₪
מידע נוסף
סדור תפילת הלב בלימניצ
סדור תפילת הלב בלימניציה - לילדי הגן
25 ₪
מידע נוסף
במטבח של סבתא נחמה
במטבח של סבתא נחמה
25 ₪
מידע נוסף
קומיקסבא - כל כרך
קומיקסבא - כל כרך
25 ₪
מידע נוסף
הצטרפות למועדון לקוחות
  הסר הוסף
פרשת צו - אהבת צדק - ערכו של מנהיג יהודי

מנהיג של עם, לא רק כבוד ותהילה יש בחלקו. אולי כך הדבר אצל העמים; שם המנהיג יכול לנהוג ברודנות ואכזריות, והכל ישלימו עם תכונות אלו.

אך אצלנו ניחנו מנהיגי ישראל  בתכונות טרומיות  של אהבת עמם, לימוד זכות עליהם גם במצבים של כשלון, והנהגתם בחכמה, גם בסיכון עצמם, כדי שיתרוממו העם, צאן מרעיתם, מהמכשלה אל התיקון.

בפרשתנו  מתבקש אהרן להיות מנהיג רוחני, כהן גדול ראשון לעמו ישראל. וכך נאמר:

ויקרא ח'

(א) וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:

(ב) קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ ..

(ג) וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

רש"י מביא דברי חכמינו קח את אהרן – "קחנו בדברים ומשכהו".

לא קל להיות מנהיג, לעם ישראל, עם קשה עורף ובפרט בעת ההיא, אחר שהעם עבר מהפך אמוני מעבודת אלילים לאמונה בה' וכן מעבר מהיות עם עבדותי ומתבולל בתרבות מצרים, להפיכתו לעם בן חורין שבוחר ברצון בה' אלוהיו.

גם נביאי ישראל נקראו אל ההובלה הרוחנית, ולא תמיד שמחה וכבוד נחלו. יש אשר סרבו לתפקיד, לאחר מכן נכפה עליהם כמו משה וירמיהו, ויש שבאומץ קבלו עליהם את המשימה כמו ישעיהו. לא לחיים קלים הם ציפו. הם ידעו את כובד המשימה ואת היותה לעתים מלאה כפיות טובה. אך הניחו את טובתם האישית והתמקדו בטובת עמם והנהגתו.

על מנהיגי ישראל אלו יעסקו המדרשים בהדגשת כמה אישים: אברהם, אהרן וישעיהו.

אברהם אבינו

מדרש רבה ויקרא פרשה י פסקה א, ב ו-ג:

"קח את אהרן ואת בניו אתו"

א. זה שאמר הכתוב "אהבת צדק ותשנא רשע" (תהלים מה)

ר' יודן בשם רבי עזריה פתר קריא [=פירש את הפסוק] באברהם אבינו:

בשעה שבקש רחמים על סדומיים אמר לפניו: ריבונו של עולם, נשבעת שאי אתה מביא מבול לעולם? ... "חלילה לך מעשות כדבר הזה" (בראשית יח)...

אם משפט אתה מבקש, אין כאן עולם.

אם עולם אתה מבקש, אין כאן משפט.

את בעי תפוש חבלא בתרין רישי [=אתה רוצה לתפוש את החבל משתי הקצוות] ?! ...

אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם: "אהבת צדק ותשנא רשע" אהבת לצדק בריותי ושנאת מלחייבן (מלהרשיען="תשנא רשע") "על כן משחך אלקים אלקיך"...

אברהם מצדק את הבריות

לקראת הפיכת סדום לא מסתיר ה' את גזרת ההפיכה מאברהם אוהבו. וכך נאמר: 

בראשית י"ח

(יז) וַידֹוָד אָמָר הַמֲכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה:

(כ) וַיֹּאמֶר יְדֹוָד זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד:

ומוסיף רש"י: "קראתי אותו אברהם, אב המון גוים ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי?! "אין הוא מנהיג רשמי של באי עולם, אך ה' קורא עליו "אב המון גויים נתתיך". הוא אולי אינו מנהיג רשמי אך הוא המנהיג האמיתי!

אברהם מסנגר גם על הסדומיים כי אולי יש בם גרעין של טוב, גרעין של צדיקים, ואולי תא בריא זה יעשה מהפכה של טוב בכל סדום.

אם משפט אתה מבקש, אין כאן עולם

אם עולם אתה מבקש, אין כאן משפט.

מידת המשפט רואה את הנעשה בפועל  הגלוי העכשווי. אומר אברהם אי אפשר לקיים עולם במידת המשפט. לימוד הזכות שלו, מבקש למצוא את הפוטנציאל שגנוז באדם, הטוב שחבוי בו ושסופו להתגלות, ודבר זה מדחיק את העוונות הגלויים בהווה.

לכן טוען הוא שאם יש כך וכך צדיקים, אפילו סדום תהפוך לעיר שצדק ילין בה. לכן, חלילה לבורא לענוש עתה, וראויה מדת הסבלנות להיות משותפת  במשפט.

אהבת אברהם את הסדומיים ואת כל הברואים נובעת מתוך אהבת ה' הגדולה שבלבו וכך אומר הרב קוק:

מוסר אביך/מידות הראיה/אהבה

"אי-אפשר שלא לאהוב את ד', ואי-אפשר שלא יצמיח כח אהבה מתוקה ומוכרחת זאת צמח מעשי, לאהוב לפעול בפועל ובמעשה כל המתרחש לטוב ביחש להשגת אור ד'. ואי-אפשר שלא להתמלא אהבה לכל בריה, שהרי שפע אור ד' בכל הוא מאיר, והכל הוא התגלות חמדת נועם ד', חסד ד' מלאה הארץ" .

הצעתו של אברהם להציל את העיר בעבור הצדיקים שבה, היינו צדיקים כמוהו הפועלים בתוככיה כמו שמעיר האבן עזרא: 'וטעם "בתוך העיר", שהם יראים את השם בפרהסיא וכן שוטטו בחוצות ירושלים'. בעצם, הציפייה של אברהם מצדיקים אלו היא בבואה של אישיותו שלו, כלומר צדיקים שיש להם חיבה לאנשי העיר וחפצים לצדקם, לרוממם, ולקרבם אל הטוב.

ישעיהו הנביא

ב. ר' עזריה בשם רבי יהודה בר סימון פתר קריה: בישעיה:

אמר ישעיה: מטייל הייתי בבית תלמודי ושמעתי קולו של הקדוש ברוך הוא אומרת "את מי אשלח ומי ילך לנו" (ישעיה ו), שלחתי את מיכה והיו מכין אותו בלחי... שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס [=מגמגם] ...

ואומֵר: "הנני שלחני".

א"ל הקדוש ברוך הוא: ישעיה בני טרחנין סרבנים הם, אם אתה מקבל עליך להתבזות וללקות מבני את הולך בשליחותי, ואם לאו אין אתה הולך בשליחותי

אמר לו על מנת כן. גוי נתתי למכים ולחיי למורטים ואיני כדאי לילך בשליחות אצל בניך.

א"ל הקדוש ברוך הוא: ישעיה אהבת צדק אהבת לצדק את בני, ותשנא רשע ששנאת מלחייבן, "על כן משחך אלהים אלהיך"...

מבית התלמוד לנביאות העם

ישעיה עמל בתורה. היה משלשלת מוסרי התורה כמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לספר יד החזקה: "ועמוס קבל מהושע ובית דינו. וישעיה קבל מעמוס ובית דינו. ומיכה קבל מישעיה ובית דינו". נשים לב שישעיה מצוי בסמוך למיכה ועמוס הנביאים. שניהם לא היו מקובלים כל כך על ישראל. מתוך עמל התורה זוכה הוא לרוח נבואה. כי כך שכרה של תורה לשמה, וכדברי רבי פנחס בן יאיר:

עבודה זרה כ:

"אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות ... חסידות מביאה לידי  רוח הקודש"

ישעיה למרות החששות, מקבל עליו את תפקיד הנביא המנהיג בשמחה.

מה המשמעות של 'מטייל הייתי בבית תלמודי'? הוא עמל בשמחה בתורתו. היו לו את כל הסיבות לרצות להמשיך את עונג הלימוד. אך מתוך התורה, שומע הוא קול הבוחן אותו האם יש לו נכונות להיות נביא לעם ישראל.

הוא מסכים מיד. כי תורתו היא תורה שמעוררת את ההוגה בה לאהבת העם ולאחריות כללית. יודע הוא שהתורה לא ליחידים ניתנה אלא "בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".

תשובתו חיובית. אך הקול ממשיך ואומר, האם נכונותך לנבואה היא במודעות שלמה למה שצפוי לך? האם יודע אתה את היות העם קשה עורף הבועט לפעמים במנהיגיו ואף מכה אותם?

ישעיה מסכים. למרות שסבור ש'איני כדאי' כלומר איני ראוי. הסכמה עם ענוה גדולה.

ואף שמצינו אצל ישעיה דברי קטרוג על העם "בתוך עם טמא שפתיים אנכי יושב" זהו משפט חריג מתוך צערו, שאינו מבטא את הקו הרגיל של אהבתו את עמו עד כלות.

אהרן הכהן

ג. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא פתר קריא באהרן:

בשעה שעשו ישראל אותו מעשה [=חטא העגל], בתחילה הלכו אצל חור...כיון שלא שמע להן עמדו עליו והרגוהו.

ואחר כך הלכו אצל אהרן אמרו לו: "קום עשה לנו אלהים"

כיון ששמע אהרן כן מיד נתיירא...

דבר אחר: "וירא אהרן" מה ראה?

אמר אהרן אם בונין הן אותו הסרחון נתלה בהן מוטב שיתלה הסרחון בי ולא בישראל רבי אבא בר יודן בשם ר' אבא: משל לבן מלכים שנתגאה לבו עליו ולקח את הסייף לחתך את אביו.

א"ל פדגוגו: אל תייגע את עצמך, תן לי ואני חותך.

הציץ המלך עליו אמר לו: יודע אני להיכן הייתה כוונתך, מוטב שיתלה הסרחון בך ולא בבני.

חייך מן פלטין דידי לית את זייע, ומותר פתורי את אכיל, עשרים וארבע אנונס את נסיב.

כך מן פלטין דילי לית את זייע- "ומן המקדש לא יצא", ומותר פתורי את אכיל- "והנותר מן המנחה", עשרים וארבעה אנונס את נסיב- אלו כ"ד מתנות כהונה שניתנו לאהרן ולבניו.

אמר לו הקדוש ברוך הוא לאהרן: "אהבת צדק", אהבת לצדק את בני ושנאת מלחייבן, על כן משחך אלהים אלהיך אמר לו חייך שמכל שבטו של לוי לא נבחר לכהונה גדולה אלא אתה (ויקרא ח) קח את אהרן ואת בניו אתו:

מוטב שיתלה הסרחון בי ולא בישראל

הוא האוהב שלום ורודף שלום, היה אוהבם הגדול של ישראל, ובכל לב רצה לזכותם, וכדי שלא יתחייבו היה מוכן להעמיס חובות על עצמו, כמו אב הנושא משא כדי להקל מעל בנו.

"כיון ששמע אהרן כן מיד נתיירא..." משראה אהרן את העם כי פרוע הוא, וראה שבפחזותם הרגו את חור, היה ירא, שמא יהרגו אף אותו. לא על עצמו דאג, אלא חשש שבכך תהיה קטגוריא גדולה על עם ישראל.

אהרן רואה את הסרחון הגדול של החטא של הרבים שעומד להתרחש. הוא יודע שזה קלון שיקטרג על עמו האהוב. לכן לוקח הוא יוזמה, לעשות בעצמו את העגל, כדי שיהיה זה חטא אישי שלו, של יחיד ולא של האומה. ואף ש"אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך" [שבת ד,א], אך כאן מדובר בעבירה למען זכות העם כולו, ועל כן מותר. וכן מצינו ש'גדולה עבירה לשמה', כמו שעשתה אסתר ועשתה יעל, כדי להציל את  כלל ישראל. [ מאירי סנהדרין עד,ב]

הציץ המלך עליו אמר לו: יודע אני להיכן הייתה כוונתך

אף שאהרן פעל ועשה את העגל ויצרו בחרט, לימד ה' עליו זכות, וידע טוהר כוונתו, ובכך נהג עמו מידה כנגד מידה, כי גם הוא מלב טהור עשה מה שעשה. ידע ה' שרצה אהרן לתלות הסרחון בו ולא בכלל ישראל, ולכן העניק  לו עבור מסירות זו, כ"ד מתנות כהונה.

"חייך שמכל שבטו של לוי לא נבחר לכהונה גדולה אלא אתה". מסירות זו של אהרן בלוקחו על עצמו את הסרחון של העם מזכה אותו דווקא, מכל שבט לוי,בכהונה גדולה. טעם הדבר הוא משום שכל עניינו של הכהן הגדול הוא חיבור גדול של אהבה אל ישראל וכך מברכים הכוהנים בעלותם אל הדוכן: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה".

סיכום

מנהיג יהודי אמיתי , דן את הבריות לזכות, מברר את הפוטנציאל ושואף להוציא את הטוב הנסתר אל הפועל,  ובכך מסנגר עליהם ועל מעשיהם השליליים הגלויים.

הוא מוכן להנהיגם, גם אם באופן אישי סבל ומרורים ישבע, ביזוי ועלבון.

ואף מוכן הוא לקחת חלק מחטאתם על שכמו למען הקל מעליהם.

ובוחן כליות ולב יודע טוהר לבו, לא כועס עליו על כך אלא אדרבה מזכהו בתוספת של מתנות שמים.

יהי רצון שנזכה למנהיגות אמת וצדק, שישיב שופטינו כבראשונה ויסר ממנו יגון ואנחה, ונזכה לראות מלך המשיח ביופיו על כסא מלכותו אמן.

 
חזרה לכל הכתבות 
Copyright © ספרי קודש ספריית עם ישראל: ספרי קודש, מוזיקה יהודית, ספרים, דיסקים,ספרי קודש בזול,ספרי קודש זולועוד.
קניה מאובטחת
בניית אתרים  |   חנות וירטואלית  |