למציאת ספר השתמשו בחלונית 'חיפוש מוצר'      איסוף עצמי באריאל ללא תשלום      לבדיקה לגבי ספרים שלא נמצאים באתר פנו אלינו באחת מהדרכים הבאות: למייל [email protected] בטלפון 073-72-71-252 או הודעה בואצאפ 050-72-71-205     
נעשה אדם התבוננות פנימית בתיאוריית האבולוציה נעשה אדם התבוננות פנימית בתיאוריית האבולוציה
₪65 בלבד
רפאנו רפאנו
₪62 בלבד
אורות הקודש המבואר כרך א' אורות הקודש המבואר כרך א'
₪55 בלבד
 
   סל הקניות     ההזמנות שלי     אודותינו     תקנון     שרות לקוחות     שאלות נפוצות     מאמרים תורניים     מומלצים 
הרשמה החשבון שלי
 חדש על המדף  מחזורים לחגים  ספרי קודש לילדים  חסידות  קודש כללי
  גמרא ומשנה   זוגיות   קבלה   לפי הוצאות   לפי רבנים
  חסידות   חינוך   ספרי ילדים   ספרי קריאה   ירושלים
  סיפורי צדיקים   ספרי קודש מהודרים   מחשבת ישראל(אמונה)   תפילה   חבד
  ידיעת הארץ   ברסלב   תנ"ך ופרשת השבוע   מזכרות לאירועים   חגים
  ספרי הלכה   שואה   ספרים בצרפתית French   ספרי פסיכולוגיה   ספרי בישול
  מדרש רבה   ספרי יסוד לבית היהודי   ספרי קודש - כללי   שבת   תשמישי קדושה
  ציורים - הרב רכל   דיסקים לילדים   מוסר   רבי מכר   משחקים
  English Books
073-72-71-252 
לקופה 
 
חיפוש מוצר
מכירות לוהטות
הליכות התנאים
הליכות התנאים
16 ₪
מידע נוסף
ותתפלל חנה תחינות תפיל
ותתפלל חנה תחינות תפילות ובקשות לכל עת
16 ₪
מידע נוסף
סיפורי תנאים ואמוראים
סיפורי תנאים ואמוראים על פי מדרשי חז
18 ₪
מידע נוסף
מסילת ישרים להרמח"ל
מסילת ישרים להרמח
20 ₪
מידע נוסף
סידור שיח תפילה כיס כר
סידור שיח תפילה כיס כריכה קשה
20 ₪
מידע נוסף
סדור עת רצון למינציה כ
סדור עת רצון למינציה כחול כריכה רכה מק
20 ₪
מידע נוסף
אורחות צדיקים
אורחות צדיקים
22 ₪
מידע נוסף
סדור תפילת הלב בלימניצ
סדור תפילת הלב בלימניציה - לילדי הגן
25 ₪
מידע נוסף
במטבח של סבתא נחמה
במטבח של סבתא נחמה
25 ₪
מידע נוסף
קומיקסבא - כל כרך
קומיקסבא - כל כרך
25 ₪
מידע נוסף
הצטרפות למועדון לקוחות
  הסר הוסף
מדרש השבוע לשולחן השבת - פרשת ויקהל פיקודי

מבוא

נצטוינו בנתינה של ממון הן לעני הנזקק והן לכל דבר שבקדושה.

בפרשתנו נבנה המשכן, ומדגישה התורה את נדיבות הלב שהייתה מלווה את הנתינה. לא נתינה סתמית מאולצת, אלא נתינה שמחה מעבר לנדרש עם רצון טוב.

וכך מבקש משה:

ספר שמות פרק לה

(ד) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לֵאמֹר:

(ה) קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַידֹוָד כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְדֹוָד זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת:

בקשתו  חיש קל הועברה לכל בני ישראל שבנדבת לב העניקו מכל טובם לבנין המשכן:

(כא) וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת יְדֹוָד לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ:

(כז) וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחשֶׁן:

(כח) וְאֶת הַבֹּשֶׂם וְאֶת הַשָּׁמֶן לְמָאוֹר וּלְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים:

(כט) כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לַעֲשׂוֹת בְּיַד משֶׁה הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַידֹוָד:

התרומות היו הן מדברים שהיו עימהם והן דברים שיצרו בעצמם ביגיע כפיהם בעמל ודייקנות:

(כג) וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ:

(כד) כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחשֶׁת הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת יְדֹוָד וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים לְכָל מְלֶאכֶת הָעֲבֹדָה הֵבִיאוּ:

(כה) וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ:

(כו) וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים:

גדולה ביותר היתה מעלת הנשים, שגם הקדישו עמל וגם בזריזותם הקדימו את הכל:

(כב) וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַידֹוָד:

על כך מבארים חכמינו:

רבנו בחיי על שמות פרק לה פסוק כ

'וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים'. כי לשון על הנשים יורה כי הנשים באו שם בתחילה וכאשר באו האנשים כבר מצאו שם הנשים שהביאו שם נדבתם תחילה, וזאת מעלה גדולה בנשים, כי במעשה העגל לא רצו לתת תכשיטיהן שכן כתיב (שמות לב, ב) ויאמר להם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באוזני נשיכם בניכם ובנותיכם, וכתיב (שם, ג) ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באוזניהם ולא אמר באוזני נשיהם כי לא רצו הנשים בכך. אבל עתה בעניין המצווה בנדבת המשכן רצו לתת תכשיטי הזהב שלהן בחפץ גדול עם היות עניין טבעי בנשים להשתעשע ולשמוח בתכשיטיהן והם הם עיקר שמחתן וחמדתן והביאו חח ונזם וטבעת עגיל וכומז כל כלי זהב, וקדמו במצווה הזאת לאנשים.

נשות ישראל אף שהתכשיטים חביבים עליהם ביותר, קדמו ומסרום באהבה לכבוד השם ולהקמת משכן לו!

הארת הפנים ונדיבות הלב חשובה אף יותר מהמתנה עצמה ושכרה גדול וכך אמרו:

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ט/ב

אמר רבי יצחק כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות

 

על מידת נדיבות הלב הגדולה שיש בישראל ועל כוחם המיוחד של הנשים במצוה זו  נלמד במדרש הבא

אהבת החסד של אבא יודן ורעייתו

מדרש רבה ויקרא ה פסקה ד

א.      מתן אדם ירחיב לו (משלי יח)

ב.       מעשה בר' אליעזר ור' יהושע ורבי עקיבא שהלכו לחולות אנטוכיא לעסק מגבת צדקה לחכמים

ג.        והוה תמן חד בר נש והוה שמיה אבא יודן

ד.       והוה יהיב פרנסה בעין טובה

ה.      פעם אחד ירד מנכסיו

ו.        וראה רבותינו שם

ז.       ונתכרכמו פניו

ח.   הלך לו אצל אשתו

ט.      אמרה לו אשתו מפני מה פניך חולניות?

י.        אמר לה רבותי כאן ואיני יודע מה לעשות

יא.    אשתו שהית' צדקת ממנו אמרה לו לא נשתייר לנו אלא שדה פלוני בלבד

יב.     לך מכור חציה ותנה להן

יג.      הלך ומכר חציה ונתנה להן

יד.    נתפללו עליו ואמרו המקום ימלא חסרונך

טו.    לאחר ימים הלך לחרוש בחצי שדהו

טז.    עם כשהוא חורש נפתחה הארץ לפניו ונפלה פרתו שם ונשברה רגלה

יז.      ירד להעלותה והאיר הקב"ה עינו ומצא שם סימא אמר לטובתי נשברה רגל פרתי

יח.    בחזירת רבותינו לשם שאלו עליו ואמרו 'מה אבא יודן עביד'?

יט.    אמר להון הוא אבא יודן דעבדי אבא יודן דעיזיין אבא יודן דגמלי אבא יודן דתורי מן יכול למחמי סבר אפויא דאבא יודן?!

כ.       כיון ששמע יצא לקראתן

כא. אמרו ליה 'מה אבא יודן עביד'?

כב.   אמר להן 'עשתה תפלתכם פירות ופרי פירות'

כג.   אמרו לו 'חייך אע"פ שנתנו אחרים יותר ממך, לך כתבנו בראש',

כד.    נטלוהו והושיבוהו אצלן וקראו עליו זה הפסוק 'מתן אדם ירחיב לו'.

ביאור המדרש

א. המדרש פותח בפסוק 'מתן אדם ירחיב לו'.  כלומר מה שאדם נותן לא יגרום לו חסר אלא אדרבה יברכהו ה' בהרחבה.

ב.  גדולי ישראל היו שותפים בעשיית מגבית לעניים. הם לא נשארו רק בבית מדרשם בעמל התורה, אלא נפנו  וטרחו להחיות לב נדכאים. והם מגיעים לחולות אנטוכיא [?] לצורך מגביתם

ג-ד  אחד התורמים הקבועים שנתן תמיד בעין יפה היה אבא יודן. 'יודן' הוא כנראה קיצור של 'יהודה'

ה. פעם ירד מנכסיו. גלגל העושר הוא חוזר בעולם וה' מסיבותיו שלו משפיל רמים וכן מאשפות ירים אביון. אין לדעת מה חש אבא יודן עם עוניו. לבטח קיבל את דין שמים באהבה.

ו-ז חכמים מגיעים שוב לאותו מקום למגבית נוספת.  אבא חש צער גדול. אדם רגיל שאין לו לתת, מרגיש שיש לו תירוץ לא לתת שכן אין לו אך אצל אבא יודן הצדקה היתה דבר שרצה בה בכל מאודו 'אהבת חסד' פיעמה בליבו ולכן כשלא יכל לתת נתכרכמו פניו מלצער. רוצה הוא להיות חבר לכל דבר מצוה וכמו שאומר דוד:

[תהילים פרק קיט,סג] חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדיך [מלבי"ם] שבכל חבורה של מצוה השתתפתי עמהם.

ח-י בצר לו הלך אל אשתו. היא עזרתו. היא מקור נחמתו והיא בבינתה היתרה מעיין עצות טובות עבורו. היא תדע להעריך כמה נחוץ לכלכלת הבית וכמה אפשר לתת. ללא מילים הכירה בו רעייתו במצוקת ליבו וכששיתף אותה, לא גערה בו ולא אמרה שכעת אין ולכן במגבית זו לא נוכל לקחת חלק. כך היה ראוי שתענה. אך היא כמוהו, רודפת אחר החסד.

יא- יג ועצתה למכור חצי השדה ולהתפרנס בנותר ולא להימנע מלהיות שותפים במגבית החסד.

יד  חכמים ידעו מצוקתו. ידעו מאילו עוצמות נפש נתנו בני הזוג הצדיקים. לא מתאוות כבוד ופרסום, אלא מזוך נפשם. לכן חכמים התפללו אל ה' הטוב שירימם מאשפות עוניים, ויקיים בהם את דברו שעל מתן צדקה אין אדם נעשה עני אלא מתברך ומתעשר כמו שכתוב [מלאכי פרק ג ,י] הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְדֹוָד צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי'

טו הולך לו אבא יודן לחרוש חצי שדהו. ודאי רואה הוא את החצי השני שגם כן היה שלו, אך אין צער בליבו, אין חרטה על מעשה החסד שעשה אלא שמחה על הזכיה ועל שמיעה בקול אשתו הטובה.

טז והנה נשברה רגלה של פרתו. בור נפער. הוא העני הרי זקוק כל כך לפרה היא החורשת והיא מקור חיותו, כי על ידה יחרוש את אדמתו. ועתה נשבה רגלה ומה יעשה? מה הוא הרגיש בעת שקרה לו התקלה בשדהו? האם ה' לא רואה את מאמציו? האם יתכן שאחר שהתאמץ לתת צדקה גדולה הוא כל כך סובל? אין לדעת.

יז.   יורד אבא יודן לחלץ  פרתו והנה סימא- אוצר גדול באותו בור שנפער. עתה הבין את נפלאות ה'. עתה הבין שהצער של שבירת רגל הפרה, הוא שער בשבילו לעליה ולברכה. עתה הבין שחסדו הביא לשינוי כל מעמדו, לא מן השדה הקטנה בלבד תהיה פרנסתו, אלא רווחה גדולה מהאוצר שמצא, שלא העלה כלל על דעתו. אלו דרכי הבורא שלא שוכח ולא מקפח שכר כל בריה, ודאי לא נדבת לב מתוך צער של אבא יודן ורעייתו. יש כאן גישה אמונית שרואה ברע רק מסווה ודרך לגלות את הטוב על ידי הנסיון שיש בהופעת הרע. הטוב יפרוץ בזכות האמירה שלי והאמונה שלי שהכל לטובה.

ובארו זאת בחסידות ספר קדושת לוי - קדושה רביעית - פורים

כל הדברים שעשה המן וכונתו היה לרעת ישראל והוא היה הכל לטובת ישראל.., מזה יחשוב שבאם יבוא לאדם איזה רעה יחשוב לו שהכל הוא לטובה שצריך האדם לחשוב שכל המאורעות בא מן הבורא ברוך הוא, ואם כן בודאי הוא טובה, כי הוא המלך הטוב ובודאי לא יבא שום רעה ממנו. וכל הדברים אשר ברגע נראין לדבר רע כשישמח בה ויאמר גם זו לטובה יתהפך לטוב ולא יפחד, בזכות המחשבה והאמירה שהכל לטובה כמו שהיה בימי מרדכי ואסתר שהכל היה לטובה:

יח.   חכמים לא שוכחים אותו. הם תדיר שואלים בשלומו. ובעת ששבים לעיר זו למגביתם, חשוב להם לברר את מעמדו שלא לצערו במגבית מעבר ליכולתו .

יט  להפתעתם הם מתבשרים שאבא יודן התעשר מאוד.

כ-כב   אבא יוצא לקראתם. אין הוא מייחס בענוותו את ההצלחה למעשיו הטובים,למעשי החסד שלו אלא לתפילתם של צדיקים אלו שעשתה פירות. אך באמת תפילתם הצטרפה אל מעשיו במבורכים. כי שכר החסד הוא העושר.

משנה מסכת פאה פרק א

 אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים,

וכן  תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט/א עשירים שבארץ ישראל במה הן זוכין?  בשביל שמעשרין, שנאמר 'עשר תעשר' עשר בשביל שתתעשר.

כג    אמרו לו חכמים שצדקתו כתובה בראש, לא בגלל כמות הכסף אלא בגלל טוב הלב ונדבתו, שלו ושל אשתו, זה מה שנותן עילוי עצום לחסד שעשו להיות הצדקה כי מעולה.

כד    וזכה אבא להיות עם החכמים, ואולי שותף עמהם במעשי הצדקה. אדם זה שפשוט היה, חקלאי חורש אדמתו, זכה להרחבת עושר ולהרחבת כבוד בזכות הרחבת הלב.

 

© הרב יאיר הילר כל הזכויות שמורות

 אשמח לתגובות הערות והארות, יאיר הילר: [email protected]

 
חזרה לכל הכתבות 
Copyright © ספרי קודש ספריית עם ישראל: ספרי קודש, מוזיקה יהודית, ספרים, דיסקים,ספרי קודש בזול,ספרי קודש זולועוד.
קניה מאובטחת
בניית אתרים  |   חנות וירטואלית  |